<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יהודה, בנו של רבי חייא אחיו של חזקיה</h1>
<h2>דף קג:</h2>
גרסינן בעירובין בפרק אחרון ובפ"ב דזבחים. כהן שלקה באצבעו כרך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה ואם להוציא ממנה דם כאן וכאן אסור. אמר יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים. ובירושלמי דעירובין [פ"י הי"ג] יהודה בר רבי [חייא] אמר שלא שנו אלא גמי אבל גונגיין אסור משום יתור בגדים סברי מימר יתור בגדים כחיסור בגדים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דרבי חנינא היא דאמר רבי חנינא ובלבד שלא יחוץ בינו לבין בגד. על דעתיה דרבי חנינא איזהו יתור בגדים שתי כותנות שתי מצנפות שני מכנסים שני אבנטים. כהן שלקה באצבעו כורך עליה אבנט ועל שם אבנט פסול או אינו פסול אלא מלבוש. דרבי חנינא פליג אגמרא דידן (בין) איהודה בריה דרבי חייא וכל שכן אדרבא אמר רב חסדא דאמר במקום בגדים אפילו נימא אחת חוצצת שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצץ פחות משלש על שלש אינה חוצצת. אבל לרבי יוחנן לאיכא דאמרי דהוא אמר כרבא אמר רב חסדא דהיינו דרב חסדא. וללישנא קמא דאמר לא אמרו [יתור] בגדים אלא במקום בגדים [אבל שלא במקום בגדים] לא הוי יתור, (החכמים) [ר' חנינא] היינו רבי יוחנן. ומיהו תימה דהכא משמע דשלש על שלש חשוב טפי מצלצול, ובפרק במה אשה [שבת ס"ג ע"ב] ילפינן דאריג כל שהו טמא דהוי בגד, וצלצול נמי אריג הוא. בסדר יומא ירושלמי פרק אמר להן הממונה [יומא פ"ג ה"ו]. בד שיהו כפולין וקיימינה דלא כרבי יוסי רבי שמואל בר יצחק לא נחת לבי ועדא קם עימיה רבי זעירא אמר ליה מאי חדית הוה לכון בבי מדרשא יומא דין אמר ליה בד שיהו כפול וקיימינה דלא כר' יוסי דתניא ולבני אהרן תעשה כתנות. רבנן אמרי שתי כתנות [כל אחד ואחד ר' יוסי אומר אפילו כתונת] אחת לכל אחד ואחד מאי טעמייהו דרבנן ולבני אהרן תעשה כתנות. מאי טעמיה דרבי יוסי למאה בני אהרן תעשה כתנות. ותימה אם הפירוש שהיו לובשין בשעת העבודה לרבנן בגדים כפולים שני מכנסיים. או דילמא דוקא כותנות. דהא [גם ב]לבישה כתיב [ויקרא ח'] וילבישם כתנות. ובאבנט בין בצוואה בין בלבישה [בצוואה] וחגרת אותם אבנט. ובלבישה [שם] ויחגור אותם אבנט. אבל מגבעות [כתיב ויחבוש להם מגבעות] ומגבעות תעשה להם. ויעשו להם אבנט.
